מכתב ממתנדבת
היום זכיתי לחוות עם הבן שלי שיעור חשוב ביותר בחיים. שיעור שנמצא אי שם בנתוני הסטטיסטיקה כשמדברים על מצב עוני, או נתוני רווחה ובריאות. נכנסנו לבנייני מגורים מוזנחים, עם חשמל חשוף, מדרגות שבורות ואין מעלית (כן, כאן בהוד השרון...) הבאנו מצרכי מזון לאישה שהיא נכה ועיוורת, דפקנו על הדלת וצלצלנו בפעמון לאישה חירשת בתקווה שתפתח לנו את הדלת וחשנו חוסר אונים לנוכח העובדה שלא חשוב כמה חזק נדפוק, הדלת נשארה סגורה כי היא פשוט לא שומעת.... הבאנו סל מזון לאישה שנראתה עצובה ועייפה מהחיים, שזיק של אור ותקווה ניצת בעיניה כשראתה אותנו.... הסתכלנו בעיניים לאנשים שקשה להם.... מכל הבחינות..... יותר מהכל, חווינו שיעור בפרופורציה. המחסור לעומת השפע, לדעת ולגעת בצדדים השונים של החיים...... תודה על הזכות להתנדב ולתת לו רק במעט מזמננו לעמותת רעים ולאנשים שזקוקים. מתנדבת – אמא מבי"ס יגאל אלון
